ישיבה וכולל אבן חיים ואח' נ' דוק השקעות 1988 בע"מ

החלטה

לפניי בקשת הנתבעת "לדחיית כתב התביעה" מיום 22.12.09; תגובת התובעים ותשובה-לתגובה. הבקשה מעלה טעמים מצטברים או חלופיים שונים לסילוק התביעה על הסף.

חוששני כי הנתבעת עירבה את טענותיה נגד התביעה, טובות ככל שיהיו, עם הסוגיה הבלתי-חופפת של סילוק תביעה על הסף. הסתברות נמוכה, ואפילו נמוכה מאוד, לקבלתה של תביעה – אינה מהווה צידוק לסילוקה על הסף; כל עוד כתב התביעה מגלה עילה, וכל עוד לא נעלה מספק כי דין התביעה להידחות, כגון מטעמי התיישנות, ללא קשר לשאלות שהיא מעלה לגוף העניין. גם הפרת צו בעניינים מקדמיים (ובענייננו עצם המחדל כאמור שנוי במחלוקת) – אינו מצדיק, בהיעדר רצידיביזם בוטה, סעד קיצוני של סילוק על הסף.

גם לאחר שהנתבעת שמטה חלק מן הקרקע שעליה ניצבה התביעה בהסכמתה להשמיט מהסכם הפשרה את הקטע שהתובעים טענו כי הוסף שלא בהסכמה – עדיין נותרה בכתב התביעה, ובתצהירו של התובע 2, עילה נוספת; בדמות הטענה כי הוסכם בין הצדדים, כהבנה נלווית להסכם הפשרה, שמר אמודאי יחתום על תצהיר מסוים; וכי הבנה זו הופרה [סעיף 24 בכתב התביעה; סעיפים 8-7 בתצהיר התובע 2 מיום 11.3.09, שצורף כנספח ג' לבקשה לדחיית כתב התביעה מושא החלטה זו].

אין לומר, אפוא, כי התביעה אינה מגלה עילה. אם יוכחו טענות התובעים כי הייתה הבנה כאמור, וכי היא הופרה – עשויה להיות בידיהם עילה לביטול הסכם הפשרה. יהיו סיכויי הצלחת התובעים בכך קלושים ככל שיהיו – עניין זה זוקק בירור ראייתי, ועל-כן אינו עניין לסילוק על הסף.

אין לפנינו גם מעשה-בית-דין; משום שבשאלה הנדונה – אם הייתה הבנה כאמור, שנלוותה להסכם הפשרה, ואם היא הופרה – לא התקיימה התדיינות בין הצדדים.

אין גם לומר בוודאות כי התובעים מנועים מלהעלות את טענתם האמורה, משום שהיא נוגדת את המסמך-בכתב של הסכם הפשרה. ייתכן מאוד שהטענה כי הסכם הפשרה לא מיצה את ההבנות וההסכמות בין הצדדים – דחוקה ובעלת סיכויים קלושים. אולם, לנוכח האמור בסעיף 6 בהסכם הפשרה, לא ניתן לשלול את טענת התובעים כי היה חשוב להם, במסגרת הסכם הפשרה, לקבל הצהרה מטעם הנתבעת בדבר הרקע לתובענה השטרית שהגישה הנתבעת נגד התובעים, אשר בגדרה נחתם הסכם הפשרה מושא תביעה זו. ייתכן מאוד שההצהרה האמורה בסעיף 6 הנזכר ממצה עניין זה; וטענתם של התובעים, בדבר תצהיר נפרד שהיה אמור להתקבל ממר אמודאי, אינה בעלת סיכויים גבוהים להתקבל. אולם, בדומה לאמור לעיל, גם עניין זה זוקק בירור ראייתי, ופרשנות החוזה על יסוד אותו בירור ראייתי, ברוח הלכת אפרופים. לפיכך, גם עניין זה אינו עניין לסילוק על הסף.

מסקנתי, אפוא, כי יהיו טענות הנתבעת נגד התביעה בעלות סיכויים טובים להתקבל ככל שיהיו – נגזר על הנתבעת להתגונן מול התביעה הנדונה לגופה; תוך קיום בירור ראייתי; וזאת בניסיון לשכנע את המותב החדש שידון בתביעה כי דין התביעה להידחות. אולם, אין דין התביעה להיות מסולקת על הסף; מן הטעמים שבוארו לעיל.

הבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית.

בשים לב לחולשתן של טענות התביעה על פניהן – כמבואר בבקשה לדחיית כתב התביעה על הסף; בשים לב לעיקור הרלבנטיות של טענת התוספת הבלתי-מוסכמת להסכם הפשרה, על ידי הסכמת הנתבעת להסרתה; ובשים לב להיותה של הטענה להסכמה על מסירת תצהיר נפרד מאת מר אמודאי בגדר טענה להסכמה בעל-פה שלא נכללה במסמך חוזי בכתב, שעל פניו נחזה למצות את שהוסכם בין הצדדים – אין חיוב בהוצאות לטובת התובעים; חרף דחיית בקשתם של הנתבעים.

ניתנה היום, י"ח תשרי תשע"א, 26 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: